ד״ר פתגו טדסה, בנו החורג של שר האוצר היהודי היחיד, הלך לעולמו

ד”ר פתגו טדסה, שגריר אתיופיה לשעבר באיטליה ובג’בוטי, הלך לעולמו. הוא היה בין קבוצת משכילים בני המיעוט היהודי באתיופיה שהקייסר כינה ״חלקיק הגאונות״ (particle of genius) של עמו שאסור לוותר עליהם, ולכן לא אפשר את עלייתם ארצה.

ד״ר פתגו טדסה הוא בנו החורג של טדסה יעקב, שר האוצר היהודי לשעבר בממשלת הקייסר היילה סילאסה. והוא היה בין נערי כפר בתיה – עשרות נערות ונערים יהודים שעלו מאתיופיה בשנות ה-60 והתחנכו בכפר בתיה על מנת לחזור לכפריהם ולשמש מורים שם.

על פי המסופר, כהכרת תודה על החינוך המודרני שהעניק לו אביו החורג, פתגו אימץ את שם משפחתו של האחרון כשם משפחתו שלו.

בתקופתו של האב טדסה יעקב כשר האוצר של אתיופיה בשנות ה-60 עלתה הצעה, שלפיה עבור דולרים בודדים לראש אפשר להעלות את כל יהודי אתיופיה לארץ. התוכנית לא יצאה אל הפועל, אבל ייתכן שיד השר היהודי היחיד הייתה בדבר. סביר מאוד להניח שבהצעה הזאת, השר טדסה יעקב ניסה לפייס את הקייסר לאפשר את עלייתם של יהודי אתיופיה.

פתגו (זכאי) טדסה היה בין 1250 בוגרי אוניברסיטת בר-אילן בשנת 1963. הוא קיבל תואר B.A במדעי הכלכלה ובמדעי המדינה. לאחר מכן פתגו המשיך לשוויץ להמשך לימודיו לתואר M.A. לימים הוא הפך לשגריר אתיופיה באיטליה ובג׳יבוטי.

להלן הפוסט של ההיסטוריון אבג׳ה מדהני על ד”ר פתגו טדסה. מדהני עוסק בחקר ובתיעוד מורשת יהדות אתיופיה זה קרוב לשני עשורים.

היהודי ד״ר פתגו טדסה, שגריר אתיופיה לשעבר באיטליה ובג׳יבוטי, הלך לעולמו. יהיה זכרו ברוך.

הוא נולד בסוף שנות ה-30 של המאה הקודמת באזור העיר גונדר והתחנך בבית הספר הצרפתי באדיס אבבה. הוא הגיע לישראל יחד עם נערי כפר בתיה ולמד באוניברסיטת בר אילן. לאחר שעזב את ישראל המשיך את לימודיו באירופה. הוא מילא שורת של תפקידים בממשלת אתיופיה. בין היתר, כאמור, הוא כיהן כשגריר ארצו בג’יבוטי ובאיטליה.

הוא היה חברו הטוב של מורי ברוך טגנ’ה האגדי ז”ל. כפי שפרסמתי רבות על הקשר שלי עם ברוך טגנ’ה ז”ל, שממנו שמעתי על תרומתם של אנשי הארגונים – AAEJ , CAEJ – ועל בכירים בממשל האמריקאי והקנדי, שסייעו להעלאת יהודי אתיופיה לישראל. ברוך סיפר גם אודות ד”ר פתגו טדסה ז”ל, שסייע לו.

לפני כארבע שנים יצאתי למסע באתיופיה במטרה לבקר במעוזם של ממלכת הגדעונים והמקומות הקדושים של יהודי אתיופיה באזור גונדר ודרום-מערב טיגראי. על מנת להגיע לאזור זה עם ציוד צילום מקצועי, הייתי חייב באישור מיוחד של שר התקשורת האתיופי. פקידים בלשכתו ביקשו ממני להתאזר בסבלות כמה ימים, מכוון שייקח זמן עד שהשר יגיע ללשכתו ויחתום על האישור. לא הייתה לי ברירה אלא להמתין.

נורא השתעממתי בבירה האתיופית. פתאום נזכרתי בבני משפחתו של טדסה יעקב שמתגוררים שם. יצרתי קשר עם יהודית, בתו של ד”ר פתגו שמתגוררת בארצות הברית, ועדכנתי אותה שאני באתיופיה ובכוונתי לפגוש את אחד מבני משפחתו של טדסה. היא הפנתה אותי לדודתה, מרטה טדסה, ומסרה לי את מספר הטלפון ואת כתובת המגורים שלה.

התקשרתי לגב’ מרטה וסיפרתי לה על עצמי ועל עיסוקיי במורשת יהדות אתיופיה. במהלך שיחתנו ציינתי את שמו של ברוך טגנ’ה ז”ל. היא מיד קטעה אותי והתחילה להביע את הגעגועים שלה אליו. היא ביקשה לסיים את השיחה באופן מיידי וביקשה שאגיע לביתה שנמצא בשכונת מגננ’ה באדיסו, שכונת ילדות שלי לפני העלייה לישראל בשנות ה-90.

לקחתי מונית. היא הורידה אותי ליד קניון גדול שפעם היה שכונת פחונים. הייתי עם תרמיל גב, וגב’ מרטה שעמדה בפתח ביתה זיהתה אותי מיד.

נכנסנו לביתה המפואר וסיפרתי על העיסוק שלי בחקר ובתיעוד מורשת יהדות אתיופיה. שוחחנו על מורשתם של אביה טדסה יעקב ודודו פרופ’ תאמרת עמנואל, זיכרונם לברכה, שמילאו שורה של תפקידים בכירים בממלכתו של המלך היילה סילאסה.

גב’ מרטה צירפה לשיחתנו את ד”ר פתגו טדסה באמצעות שיחת טלפון, והוא בירך את הפעילות שלי בתחום תיעוד והנצחת מורשת בית ישראל. דיברנו על הנצחת מורשתם של פרופ’ תאמרת וטדסה יעקב. סיפרתי להם על הרצון שלי לקיים איתם פגישה מסודרת, לראיין אותם. לאחר שדיברו ביניהם בצרפתית, הם הסכימו להתראיין. הם ביקשו כמה ימים להתארגן. וגם בשבילי זה יצא טוב, משום שהתכוונתי לבקר באזור שהצבתי כיעד הרשמי לחקר ותיעוד הרבה לפני שיצאתי למסע זה.

מיד לאחר שסיימתי את השיחה עם גב’ מרטה וד”ר תפגו, התקשרו אליי מלשכתו של שר התקשורת האתיופי ד”ר נגרי לנצ’ו ועדכנו אותי שהשר סוף-סוף חתם וקראו לי להגיע למשרד לקחת את האישור.

עקב הליכה ברגל מעל 16 שעות ביום תוך כדי טיפוס על הרים וצוקים שמתנשאים לגובה של מעל 4,000, ממסעותיי ההרפתקניים והמסוכנים למעוזם של ממלכת הגדעונים והמקומות הקדושים של יהודי אתיופיה באזור גונדר ודרום-מערב טיגראי, נאלצתי להאריך את הביקור באזור.

במסע בשטח הכפרי לעיר בהר דר, בירת מדינת אמהרה, יצרתי קשר עם רעייתי היקרה שהשארתי אותה עם שלושה ילדים קטנים שצריך לפזר בכל בוקר למסגרות הלימוד בשיא של החורף הישראלי. היא עדכנה אותי על הקושי ושעליי לחזור מיד. ביקשתי מסוכן נסיעות מקומי שידאג להשיג לי כרטיס טיסה עם קונקשן ישירות מבהר דר, לאדיס אבבה ולישראל.

התקשרתי לגב’ מרטה טדסה ועדכנתי אותה על השינויים, שאין באפשרותי לשהות באדיס. סיכמנו שבפעם הבאה אבקר אצלה במיוחד. בנוסף לריאיון איתה ועם ד”ר פתגו, ביקשתי שהיא תדאג שאחיה, ד”ר יוסף טדסה, יצטרף לריאיון. ביקשתי גם שינסו לחשוף בפניי את הארכיון של אביה ושל פרופ’ תאמרית עמנואל ז”ל שבני השלישי – תאמרת מדהני – קרוי על שמו.

בסופו של דבר, דיברתי עם ד״ר פתגו רק בטלפון, אך, לצערי, לא יצא לי לפגוש אותו בארבע עיניים. וחבל לי מאוד.

לא נותר לי אלא לשלוח את תנחומיי למשפחתו. יהי זכרו ברוך.