קריית מלאכי
תושבי קריית מלאכי יוצאי אתיופיה היו תמיד חלוצים במשהו. בין היתר, הם הציתו את מחאת יוצאי אתיופיה בישראל בשנת 2012; הם היו הראשונים לקבל את סגנות העיר; הם היו הראשונים להביא את בשורת האיחוד בקרב הקהילה השנה; הם אף היו הראשונים להריץ מועמד מקרבם לראשות העיר; ומקרבם יצאו הדוגמנית אסתי ממו והזמרת כברה קסה, ועוד רבים אחרים.
גברת בליינש אייך הייתה לסגנית ראש העיר האתיופית הראשונה בישראל, הרבה לפני שהגיחו סגניות אחרות, כשלומית סהלו בקריית גת השכנה ומהרטה ברוך-רון בתל אביב הרחוקה והעשירה. אולם בניגוד למה שקורה בקריית מלאכי, או בקריית גת, הגברת ברוך-רון לא נבחרה על ידי תומכיה האתיופים. היא לא דוגמה. שהרי מדובר במדינת תל אביב, שהעולים מאתיופיה לא יכולים לדור בה. לא נוכל לרעות בשדותיה, שדותיה זרים לנו.
עסקינן בקריית מלאכי – עיירת פריפריה אפרורית, מתקלפת, קודרת, מסורתית, שלא השתנה בה הרבה מאז הכרתיה לראשונה לפני כמעט שלושה עשורים. עיירה זו, שלמרות שהדירה את מרבית תושביה האתיופים משכונותיה המתחדשות – ובכך, כאמור, הציתה את מחאת יוצאי אתיופיה בישראל בשנת 2012 – הייתה הראשונה להעמיד סגנית יוצאת אתיופיה לפני כעשור. לא משנה שבסוף מנגנון ״הפרד ומשול״ העירוני הופעל והאתיופים נפלו ברשתו בלי קרב או נתפסו בחכתו בפיתיון דגי רקק מבאישים, ובנופלם כך, הביאו קלון לא רק על בוחריהם אלא גם על כל אדם שייקרא אתיופי בישראל.
אולי בגלל היסטוריה זו, ראינו לאחרונה ניצנים של תקווה, של עידן חדש, או תקווה ועידן חדש גם יחד. כוח חדש, צעיר יותר, גלותי פחות צמח בקריית מלאכי והבין כי כוחו באחדותו והחל טועם את טעמו המתוק של האיחוד. השמגלוץ׳ – הלוא הם זקני העדה – אימצו מחדש את תפקידם המקורי שאבד להם בהגירתם לכאן ותיווכו בין ה״תקווה״, העידן הישן, לבין ה״עידן חדש״. ותושבי העיר יוצאי אתיופיה היו דוגמה ומופת לשאר אחיהם ביישובים אחרים בכך שקיימו פריימריז תוך-קהילתי באופן דמוקרטי ובחרו את נציגיהם לפני חצי שנה. אז הייתה חגיגה גדולה של איחוד, של דמוקרטיה, של תקווה ושל עידן חדש בקריית מלאכי. יוצאי אתיופיה בישובים אחרים חיקו את הפעולות של אחיהם תושבי קריית מלאכי, התארגנו וקיימו אף הם בחירות פנימיות לקראת הבחירות לרשויות המקומיות.
מים עכורים בנהר
אולם מאז עברו הרבה מים בנהר של קריית מלאכי, והם מים עכורים, דלוחים ממש שלא ראויים לשתייה של כל אדם נורמלי, מתורבת, במיוחד של זה הצמא למים מתוקים של תקווה, של אחדות, של עידן חדש. פתאום התעורר דיון סרק: במי מהמועמדים לראשות העיר יש לתמוך, עם מי ללכת לבחירות, ולמה לא מתכנסים כדי להחליט על כך – כאילו זהו הדבר העיקרי והחשוב שלשמו הם התאחדו לאחרונה. לאמיתו של דבר, זהו דיון ריק, מזיק, שכנראה הציתוהו אינטרסנטים ועסקנים פוליטיים שמחוץ לקהילה.
נראה שהאחדות החדשה של העולים מאתיופיה בקריית מלאכי הרתיעה את תושביה הוותיקים, ומנגנון ״הפרד ומשול״ הזדוני החל לפעול שוב. ולפתע, באורח פלא ממש, השמגלוץ׳ התכנסו לפני שבועות מספר כדי להחליט במי מהמועמדים לראשות העיר לתמוך. השמועה עברה מפה לאוזן על כך שהם כביכול החליטו לתמוך במועמד פלוני ברוב קולות, חתימות עפו בשמי קריית מלאכי, העסקנים כתבו על הנושא ברשתות החברתיות והגדישו את הסאה.
ותכף ומיד, שוב באורח פלא, נחרדנו – כולנו, גם אלה שלא חיים בעיר – לקרוא את ההודעה הדחופה הבאה:
חברי הפורם קהילת יוצאי אתיופיה תושבי קריית מלאכי היקרים, שלום רב.
ברצוני להזמין אתכם לכנס מכריע וחשוב מאוד מאוד שיתקיים ביום שלישי 21/8/18 בשעה 19:00 במרכז קהילתי ״ביתא ישראל״. בכנס יוצג דין וחשבון על נושא איחוד הקהילה בסימן השאלה. עקב התנהלות לא ראויה בחצי השנה האחרונה שגרמו לצעירים בני הקהילה בהקמת התנועה חדשה, ועוד נושאים חשובים יעמדו להכרע גורלית. בוא תהיו שותפים. תבוא עם רעיונות לפתרון משבר אמון הנוצר בין נבחרים לציבור הרחב בכלל אצל הצעירים בפרט.
אני מזמין אתכם לקחת אחריות על גורלנו בידיים. מצפה לראותכם בכנס מכריע זה. הפעם זה רציני, מחייב הכרעה משותפת.
ניסיון “הפיכה”
מה שקרה בפועל הוא ניסיון ״הפיכה״, כהגדרתו של מנהיג הקבוצה: המנהיג יצא את העיר לחופשה משפחתית, וכיאה לאפריקאי טוב, השלישי בהיררכיה ראה בזה כי טוב ותכנן את ההפיכה. השני בהיררכיה – איש נאמן, מחושב וצנוע – ניסה להניא את מנהיג ההפיכה ממעשיו אך נחל מפלה. בסוף, הכנס התקיים בהיעדרו של המנהיג, וזה שטח את טענותיו כלפי המנהיג בפני באי הכנס: כבודי, כבודי וכבודי.
ובינתיים המנהיג, החושש לשלטונו הריכוזי-משהו, מחליט לקצר את חופשתו ולחזור הביתה. בעודו בדרך הוא מודיע – בסגנונו הטמפרמנטי, הבוטח-משהו, הטראמפי – כי הוא הולך לדכא את המרד ביד קשה:
שלום לכולם, אני רוצה להבהיר: הקהילה לא תומכת במוטי מלכה לראשות העיר. הניסיון לבצע “הפיכה” ע”י מי שנבחר כמספר 3 הוא מקומם, אבל יותר גרוע הוא הנזק שנגרם לקהילה כתוצאה מהמהלך השפל. צר לי שמטלטלים כך את הקהילה במקום לעסוק בקהילה עצמה.
אני מגיע היום לעיר וזה יהיה הדבר הראשון שאטפל בו. האיחוד הוא הדבר העיקרי והחשוב ביותר לקהילה, ולא מתמודד לראשות כזה או אחר.
בה בעת, סגנו הנאמן, הרואה למרחוק, הכין את השטח, זימן את המליאה לכינוס מיוחד, הזמין גם את המורד להשמיע את השגותיו בפני המנהיג שתכף ינחת.
- Avera Mengistu: His Lament
- חבר יקר, אתה לא לבד
- A Letter to the Prime Minister of Ethiopia, Dr. Abiy Ahmed
- שלוש הפתעות: שתיים נעימות ואחת פחות
- סיפור על ריפוי דרך שינוי אורח חיים
קריית מלאכי, מבחן מנהיגות
משנחת המנהיג, הוא מיהר למליאה ומצא את האולם ממתין לו בשקט מתוח. לאחר שסרק במבטו הזועם את הנוכחים והתרשם מהמתח והדאגה העוטפים את פניהם השחומות, תכף ומיד המנהיג דרש הסברים ממנהיג ההפיכה, וזה בתורו הסביר: כבודי, כבודי וכבודי.
והמנהיג תהה: זהו? זה כל העניין? וזה השיבו: זהו, זה כל העניין.
והמנהיג, בקורטוב של מנהיגות, המשיך: אם מדובר רק בכבודך, בכבודך ושוב בכבודך, אני מוחל לך ומוחל על כבודי שלי למען הכלל. מה אכפתי לי, הרי זה לא עולה לי כסף.
במשמע המילה ״כסף״ זה ניעור ונע קלות בכיסאו הרעוע והמעורער והשיבו כך: אדוני, עכשיו אני מדבר אך ורק מתוך דאגה לטובת הכלל – אני רוצה התחייבות כתובה שלך על כך שלא יאונה לי כל רע בעקבות ניסיון ההפיכה. בנוסף, אני רוצה שטר ביטחון שניתן יהיה לפרוע בבנק אם וכאשר תקום הפרה של ההתחייבות הכתובה שלך כלפיי.
והמנהיג הביט באיש שמולו, תהה על קנקנו קצת והחליט: אם זה מעלה את הביטחון העצמי שלך ותורם להגברת האמון בינינו, אני אכתוב לך את ההתחייבות. הרי אני יודע שלא מדובר ב״בוחטה״ אלא ב”חרטה”. אולם אם זה נותן לך זיק של תקווה ומשמר לך את “התקווה”, אין לי בעיה לכתוב לך גם את השטר. מה הסכום המבוקש?
וזה הזדעק: לא, לא. אני לא אנקוב בסכום כלשהו כאן, לעיניי רבים. נעשה את זה מחר בישיבת הקבינט המצומצמת. בענייני כסף יש לנהוג בזהירות ובדיסקרטיות.
ואכן יום למחרת העניינים הללו לובנו והמנהיג חתם על התחייבויותיו. ועכשיו, סוף כל סוף, שורר שקט יחסי וניצתה שוב בלבבות ״התקווה לעידן חדש״ בקריית מלאכי.
האם מקריית מלאכי תצא תורה (האורית)? הימים יגידו. אם הם ישכילו לשמור על ״התקווה לעידן חדש״ מאוחדת – האורית שבקרבם תפיץ אורה גם בשאר מחוזות המולדת. ואם לאו – אז לא יקרה כלום ומנגנון ״הפרד ומשול״ כמנהגו יצלח.