החשוד הנוסף בחיסול הממוקד של המהנדס שבנה את הסכר הגדול של אתיופיה.
בשבוע שעבר דיברנו על החשוד הראשון בחיסול המהנדס האתיופי, סמניו בקלה. בפוסט זה נדבר על החשוד האפשרי הנוסף, ואולי העיקרי, בחיסולו.
רוב האינטלקטואלים האתיופים בטוחים בכך שמי שחיסל את המהנדס או אחראי לכך הם למעשה מי שמכונים בימים אלה “יקן ג’בוץ'” (የቀን ጅቦች). זהו כינוי גנאי המתייחס לאנשים שגונבים לאור יום, בלי בושה. בימים טרופים אלה של אתיופיה, בין היתר, הכינוי מקושר לאנשים ששולטים בשני ארגונים כלכליים גדולים באתיופיה או שיש להם קשר כלכלי לשני תאגידים אלה :
אפור”ט (Effort) – קרן התרומות לשיקום טיגראי. בפועל הקרן הפכה לתאגיד כלכלי ענק, שנשלט על ידי ראשי החזית לשחרור טיגראי, אשר שלטו על כל אתיופיה ב-27 השנים האחרונות, ונמצא בבעלותם בלבד. אפור”ט חולש כמעט על כל תחום באתיופיה: בניה, חקלאות, סלילת כבישים וכו’. על פי אינטלקטואלים אתיופים רבים, כולל ראש הממשלה החדש, תושבי טיגראי בכלל לא נהנים מהכנסות האדירות של התאגיד, אלא רק מנהיגיהם.
מט”ק (Metec) – תאגיד מתכות והנדסה של אתיופיה, שאף הוא נשלט על ידי אותם אנשים ששולטים באפור”ט.
מה הקשר?
מה הקשר של התאגידים האלה לסכר הגדול שנבנה באתיופיה? שני התאגידים הם היחידים שמספקים את החומר ובונים את הסכר: מט”ק מספק את כל המתכת הדרושה לבניה, ואפור”ט מספק את המלט ואת יתר החומרים הדרושים לבניה וגם את המומחיות ההנדסית.
למה שראשי הארגון ירצו בחיסול המנהל והמהנדס הראשי של הסכר, שגם שייך לשבט אמהרה, שנוא נפשם של מנהיגי טיגראי? יש הרבה סיבות לכך, והן בעיקר סיבות כלכליות שיכולות להצדיק את הביטוי “יקן ג’בוץ'”.
חלק מהסיבות
משום שאף ארגון פיננסי בין-לאומי לא הסכים לממן את פרויקט בניית הסכר, הסכר נבנה מכספי הציבור האתיופי. הציבור האתיופי, מתוך פטריוטיות לאומית ובעידוד הממשל הקודם, התגייס בהמוניו ונתן את כספו למען סכר הרנסאנס, מקור גאוותו. לבעלי התאגידים שבונים את הסכר זה אומר שיש להם תעסוקה והכנסה קבועה למשך הרבה שנים. מבחינתם, לא משנה שזה בא על חשבון הציבור האתיופי הרחב והמסכן.
תוכנית הבניה המקורית של הסכר הייתה 5 שנים. אולם מאז שהחלה בנייתו עברו כבר 7 שנים. ולפי דבריו של ראש הממשלה החדש של אתיופיה, ייקח עוד 10 שנים לסיים את הפרויקט. למה זה מתארך כל כך הרבה זמן? לשני התאגידים יש אינטרס בהימשכותו של הפרויקט. המשמעות היא שהעם האתיופי נותן את כספו כל עוד הפרויקט נמשך ורק בעלי התאגידים האלה הם המרוויחים העיקרים מכך.
מט”ק לא מסוגל לספק את הסחורה. התברר שאין לו את המומחיות הדרושה בנושא מורכב כזה. הפרויקט מתעכב בשל כך, רק כ-30%-25% ביצוע עד כה. למרות זאת, 16.79 מיליארד ביר (המטבע המקומי) כבר נוצלו מתוך תקציב כולל של 25.58 מיליארד ביר (רק התשלום למט”ק לפי ההסכם). כלומר, 65.65% תשלום על ביצוע של 30%-25% מהפרויקט. זהו השוד הגדול של העם האתיופי המסכן, ממש שוד לאור יום. לפי הדיווח, התשלומים בוצעו בטרם השלמת פרויקטים. כלומר, תשלום מראש בתקווה שהפרויקט יושלם בעתיד. באיזה מקום נורמלי יכול לקרות כזה דבר?
לפני הירצחו, המהנדס סמניו בקלה היה אמור לצאת בהודעה לעיתונות בעניין הימשכות הפרויקט ולהסביר את הסיבות לכך. אולי למישהו היה עניין שהוא לא ידבר וחיסל אותו מבעוד מועד.
סיכום
סיכום: המהנדס ידע הרבה סודות בעניין הסכר. לאור הרוח החדשה של ביעור השחיתות במדינה שראש הממשלה החדש מביא – שגם חשף לאחרונה בפני הפרלמנט האתיופי את החוב הענק של אתיופיה למדינות אחרות שקודמיו בתפקיד הורישו לו – יתכן שהמהנדס היה אמור לחשוף את ה”יקן ג’בוץ'” הקשורים לסכר הרנסאנס במסיבת העיתונאים שהייתה מתוכננת לו ערב הירצחו.