היהודים האתיופים במלחמת העצמאות. זה סיפור על שני לוחמים: אחד – יעקב טלה, המקלען הראשון יוצא אתיופיה בקרבות לשחרור לטרון; ואחר – שלמה בן יעקב, ממשחררי הנגב והגשש הראשון יוצא אתיופיה בצה”ל.
שלמה בן יעקב: ״במיצעד חטיבת גבעתי בשנת 1948 ברחובות, בן גוריון וויצמן ז״ל מחאו לי כפיים ובן גוריון צעק בהתרגשות: זה שלנו, הכושי הזה. אז הייתי רכוב על הסוס. היום אני למטה. אף אחד לא מסתכל עליי.”
שלמה, שדיבר עברית, ערבית, יידיש ורוסית, התגייס לחטיבת גבעתי בשנת 1942, והיה לוחם מועיל במיוחד לצה״ל.
וזו עדותו: ״לחמתי בקרבות משטרת עיראק-סוידאן והייתי בין כובשייה. בנגבה הנצורה הייתי בתגבורת. אחר-כך עלינו למישלט יעקב ליד חבל לכיש. בליל כיבוש בית ג׳וברין השתתפתי בקרבות. הייתי עובר את קווי האויב ומציג עצמי כסודאני. כך הייתי מטעה חיילים מצריים ומפילם למארבים שלנו. כשנוסד משמר-הגבול, בזמן שביתת-הנשק הראשונה, התגייסתי למשמר והייתי אחראי לפטרול בגבול המצרי, ליד מישלט סעד” (הלוא הוא קיבוץ סעד בעוטף עזה) – (מעריב, 1962).
שלמה נולד ב-1925 בראשון לציון לאביו עובדיה ולאימו חפצי שעלו מאתיופיה. הוא התייתם מאביו בגיל 8. בגיל 12 אמו ואחיו נעלמו. הוא נותר בודד. משפחת הלפרין מראשון לציון אימצה אותו.
בגיל 22 שלמה נשא את ״דריה הסורית״ לאישה ונולדה להם מרים. בהמשך הכתבה מתוארים חיי הסבל שלו כאזרח והקשיים לפרנס את משפחתו. בסוף רפתן רחובותי הסכים להעסיק אותו ברפתו בעבור 7 לירות ליום.
“האויב הערבי הוא סתם אספסוף”
ואילו יעקב טלה היה לוחם ותיק ומנוסה לפני גיוסו לצה״ל. ״לפני שזכה ללחום בצבא הגנה לישראל, השתתף בשתי מלחמות קודמות: מלחמת חבש, שבה עמד במערכה נגד האיטלקים; ומלחמת העולם, שבה נלחם בצבא האיטלקי נגד הבריטים. יעקב טלה הוא חייל מקצועי החיי על חרבו, אבל אינו משכיר אותה. מאז שזכה להגיע לארץ ישראל הוא קודש לעמו ולארצו” – (מעריב, 1948).
על-פי המתואר, יעקב נשבה על ידי האיטלקים באתיופיה וגויס לצבאם. אחר כך נפל בשבי בידי הבריטים והגיע לארץ בשנת 1943 כשבוי. ואז נמלט מהשבי הבריטי והשתקע בארץ חלומותיו – ארץ ישראל.
כשנקרא לשרת בצה״ל יעקב שמח מאוד. ״כחייל ותיק לא נזקק לאימונים. הוא ביקש שיתנו לו מכונת ירייה. ועתה הוא משרת כמקלען בחזית לאטרון… הוא מזלזל באויב הערבי: ׳הם אינם צבא; הם סתם אספסוף׳.״
בסוף, לאחר שהמלחמה לעצמאות ישראל תסתיים בניצחון, יעקב חלם להעלות את הוריו ואת שתי אחיותיו, שושנה ומרים, לארץ ישראל. האם חלום זה התממש? אולי. אנחנו לא יודעים.
בשבוע שבו גם העדה האתיופית זוכרת את עשרות החיילים יוצאי חלצייה שנפלו על הגנת המולדת, ראינו לנכון להעלות על נס גם את אלה שנלחמו על תקומתה. אלה שני סיפורים מיני רבים על היהודים האתיופים.
מי שמכיר את שלמה בן יעקב מראשון לציון ואת יעקב טלה, מתבקש לנדב לנו מידע זה. יהיה מעניין לפגוש את צאצאיהם ולהכיר את הסיפור מקרוב.
Comments
היי זה מאוד מעניין! אשמח לדעת אם הפרטים מאומתים , מי הכותב ומאיפה המידע הרב .
תודה
Author
שלום חנה. המידע מצוי בפוסט עצמו. ציטטנו כתבות עיתונים. וצילומי המסך של הכתבות האלה מצויים בפוסט. תוכלי להתרשם מהם.
תודה על הפניה.