השנה שחלפה, שנת הקורונה, בכללי, הייתה שנה קשה עבור כל העולם כולו. בישראל חווינו סגר, סגר ושוב סגר. המשפחות חגגו חגים לבד. עסקים קרסו. שיעור המובטלים חצה את המיליון. התרגלנו לחל”ת, לזום, למסכות, לאלכוג’ל, לריחוק חברתי, אבל שכחנו מה זה סטוץ.
בישראל
ועסקינן בישראלים יוצאי אתיופיה. פוליטית, שנת 2020 הייתה שנה מוצלחת עבורם. לראשונה, היו להם סגן שר ושרה. ידידי, אולי לא שמת לב, אבל זה הישג היסטורי אדיר עבור קהילת העולים הקטנה הזו. ודוק: מיליוני אנשים ממוצא אתיופי חיים באירופה ובצפון אמריקה, וככל הידוע לנו, אף אחד מהם לא היה חבר פרלמנט, לא כל שכן סגן שר ושר. זה יכול לקרות כנראה רק בישראל. אל תקל ראש בהישג זה.
בשנה זו נציגי הקהילה בממשלה, השרה פנינה תמנו וסגן השר גדי יברקן, השיגו הישגים חשובים. בתקופה קצרה מאוד, השרה תמנו דאגה להעלות ארצה מאות עולים חדשים מאתיופיה; פעלה למינוי יוצא אתיופיה לשגריר ישראל באתיופיה; מינתה צעיר מוכשר בן העדה למשנה למנכ”ל משרדה; ולאחרונה אף דובר על מינוי בן העדה לדובר המשרד. אלה דברים חשובים שהשפעתם על הצעירים בני העדה גדולה מאוד. השרה תמנו הראתה בפועל שהיא באה לעבוד.
סגן השר יברקן, מתוקף תפקידו, היה אחראי על הטיפול ביוצאי עדתו מטעם המשטרה. סביר להניח שבעזרתו נמנעו בעיות רבות שבין המשטרה לצעירי העדה. בכלל, אפשר להניח שעצם היותו בעמדת סגן השר לביטחון הפנים משפיע לטובה על מערכת היחסים בין המשטרה לבני העדה ובכלל.
מעבר לכך, היה לסגן השר יברקן תפקיד חשוב בחיזוק הקשר ההיסטורי בין מדינת ישראל לאתיופיה. הוא היה שם, כנראה לא בכדי, בדיוק כשאתיופיה הותקפה באכזריות.
מה שונה השנה שחלפה מהשנה החדשה?
באופן כללי, השנה החדשה אמורה להיות אופטימית יותר. יש חיסון לקורונה ורבים מאזרחי ישראל מתחסנים, וכך גם אזרחי העולם. זה אמור להביא סוף לפנדמיה הזו. יש תקווה שהחיים יחזרו לשגרה בקרוב מאוד.
מבחינה פוליטית, יש בחירות חדשות בפתח. בכל הקשור לישראלים יוצאי אתיופיה, ההישגים הפוליטיים של השנה הקודמת לא יחזרו על עצמם – לא יהיה שר וגם לא סגן שר. עם זאת, מקומו של גדי יברקן בכנסת הבאה מובטח. הוא ממוקם במקום ריאלי מאוד, בעשירייה השנייה, במקום ה-17 במפלגתו.
כך גם השרה פנינה תמנו ממוקמת במקום מעולה ברשימת מפלגתה לכנסת הבאה. הצבתה במקום השני ברשימת המפלגה היה יותר ממפתיע, וזה כשלעצמו הישג גדול בנסיבות העניין, ואולי אף ביטוי ראוי להישגיה המיניסטריאליים.
אולם אליה וקוץ בה. יש חשש גדול ומבוסס על סקרים שהמפלגה לא תעבור את אחוז החסימה. במקרה כזה, חלילה, כל הישגיה האלקטורליים של השרה תמנו ירדו לטמיון. וזה יהיה נזק גדול לא רק לעצמה, אלא גם לבני העדה כולם.
לשרה תמנו הייתה אופציה טובה יותר: להשתריין – אנחנו לא רוצים לקרוא לזה עריקה – במפלגה אחרת, בדיוק כמו שהרבה מחבריה למפלגה עשו. אולם היא בחרה, מסיבותיה היא, לא לפעול כך. נראה שהמעבר הקודם שלה מיש עתיד לכחול לבן ותגובות חבריה לשעבר השאירו בה צלקות קשות, והיא לא רוצה לחזור על אותו דבר, אף שאולי פוליטית זה היה צעד חכם ומתבקש.
על הישראלים יוצאי אתיופיה לתמוך בשני פוליטיקאים הנ”ל בבחירות הקרובות. אסור לפצל את הקולות יותר מדי. עדיף המוכר והמוכח על פני החדש והחיתולי.
באתיופיה
השנה שחלפה, שנת 2020, הייתה מאתגרת עבור אתיופיה, המדינה העתיקה והענקית הזאת, בעלת היסטוריה מפוארת. היא הותקפה בהפתעה ובאכזריות מבפנים ומבחוץ. אך, כמו תמיד, היא התעשתה מהר וחיסלה את האויב תוך זמן קצר וביססה את עצמאותה מחדש.
השנה החדשה, שנת 2021, היא שנת המפנה עבורה. אם היא תמשיך ברוח הפטריוטיות המחודשת שלה, אתיופיה תקום מההריסות ותהפוך במהרה למדינה הגדולה שהיא. אם לאו, צפויים לה עוד לא מעט אתגרים.
ואל תשכחו לקרוא את הספרים הנהדרים האלה.