לאחרונה שמענו כי מנכ”ל התאגיד, דני אדמסו, שנכנס לתפקידו לפני כשנה, עזב. למעשה, דני לא מנהל את התאגיד כבר מחודש מאי; הוא לא משתתף בישיבות התאגיד ולא מייצג אותו בשום פורום.
עם זאת, רק לאחרונה פורסם מכרז לתפקיד המנכ”ל שאמור להחליפו.
למה מנכ”ל התאגיד עוזב את תפקידו החשוב זה זמן קצר לאחר מינויו? ולמה המכרז יצא לתקופה קצרה בלבד? האם זהותו של המנכ”ל הבא כבר ידועה למקבלי החלטות?
ניסינו לברר. אולם, יושבת ראש המועצה הציבורית של התאגיד, ד”ר שמחה גטהון, “מעדיפה לא לדבר על זה בשלב זה”. גם תשובתו של המנכ”ל היוצא, דני אדמסו, דומה. כל אחד מסיבותיו שלו שותק כרגע. יתכן שמבעבע משהו מתחת לפני קרקע, שתזוזה קטנה בלוחותיו הטקטוניים הרעועים עלולה להמיט אסון על התאגיד, שעליו התבשרנו בריש גלי ובחגיגה גדולה ובזבזנית רק לפני כשנה.
אבל גם בלי להמתין למוצא פיהם של אישים האלה, נוכל להעלות מספר נקודות התייחסות חשובות.
עבור רבים, בחירתו של דני למנכ”ל התאגיד הייתה הפתעה. מדובר בתפקיד חשוב מאין כמותו והיה צריך למנות אדם בעל הסיכוי הגבוה ביותר להצליח בתפקיד מנכ”ל תאגיד כזה. יתכן ודני בחור מוכשר, אבל עיקר ניסיונו היה בהיותו מנכ”ל אגודה הישראלית, הקטנה והצווחנית, שמתודלקת על ידי אמריקאים. ודני, כמנכ”ל האגודה ובהתבטאויותיו הרבות, שרף את כל הגשרים למשרדי הממשלה. ולכן מינויו למנכ”ל התאגיד הממשלתי הזה היה בגדר הפתעה גדולה.
התאגיד הוא גוף שליטה והשתקה ממשלתי. מי שלא מוצא חן בעיניו, ומי שלא הולך בתלם, ודני לא ידוע ככזה, הרי שלא יכול להיות ראש התאגיד שרוב תקציבו מגיע ממשרדי הממשלה בהתאם להחלטה להקמתו. מהסיבה הזו לקח לשרת התרבות והספורט יותר משמונה חודשים לבדוק את מועמדותו ולקבל את מינויו לאחר שכבר אותר ואושר על ידי המועצה הציבורית של התאגיד. ומהסיבה הזו, דני לא היה צריך לקחת את התפקיד החשוב הזה מלכתחילה. כי במקרה זה, התפקיד הוא מעל האדם, ולא ההפך. היה צריך להתייחס לתפקיד הזה בחרדת קודש. זו הרי שליחות ממדרגה ראשונה, שרק אלה המבינים את גודל האחריות שבתפקיד מסוגלים לה.
מי שבחרו בו כמנכ”ל לקו בקוצר ראות. ראשית, כי הם בחרו בו, ולא במישהו אחר. שנית, הם מעזיבים אותו תוך זמן קצר. כלומר, גם אם נניח שלאיש יכולות ניהול מוכחות, הרי שאי אפשר למדוד אותן בזמן הזה. מדובר בתאגיד שלא היה קיים, וצריך להקים אותו יש מאיין. איך עושים זאת תוך שנה אחת גם אם אתה כזה מנהל מוכשר?
זה יותר המועצה הציבורית מאשר המנכ”ל החדש. אם הברירה הייתה בין פיזור המועצה לבין ראשו של המנכ”ל הטרי, היה צריך להעדיף את פיזור המועצה. אם היה כישלון כלשהו בתפקוד התאגיד, הרי שזה שייך למועצה הציבורית שכבר קרוב לארבע שנים היא מתפקדת ככזאת. אבל, כבר הזכרנו את ההתלבטות של השרה לקבל את מינויו. כנראה שהגיעה שעת הכושר להחליפו באחד משלה. לא מן הנמנע שנראה את אחת מנושאי הכלים האתיופים שלה כמנכ”לית התאגיד הבאה. וזה, המינוי הפוליטי ולא המקצועי, יהיה אסון עוד יותר גדול עבור העולים מאתיופיה.
אומרים על דני שהוא מנותק מהקהילה וממורשתה. טוענים שאין לו קשרים עם ראשיה, ובמיוחד עם מנהיגיה הדתיים. בפועל, בתפקידו ב”הקרן לידידות”, הוא סייע הרבה, בין היתר, בהקמת מוסדות תרבות ובתי כנסת עבור העולים מאתיופיה ברחבי הארץ. אבל אם אכן הוא מנותק מהקהילה, הרי שמינויו למנכ”ל תאגיד, שאמור לשמר את מורשת יהדות אתיופיה, היה טעות חמורה. ושני הצדדים, הוא ומי שבחרו בו, אשמים בכך באותה מידה. אם מי שאינו אתיופי לא יכול להיות מנכ”ל התאגיד למען אתיופים משום שהוא לא מבין על האתיופים, הרי שמי הינו אתיופי אך לא חיי בתוך עמו בהכרח יהיה מנכ”ל שלא יספק את הסחורה. אם אדם לא מחובר לרעיון ולמטרות המוסד בראשו הוא עומד, הרי שאין לו את הרעב לעשייה.
אם אכן האיש מנותק מקהילתו, יתכן שזו הסיבה שהוא בחר להקיף את עצמו בעיקר בעובדים לא-אתיופים. ואולי זה מה שקורה כשלוקחים גוף חיצוני, משלמים לו חלק נכבד מהעוגה, כדי שבסופו של דבר יציע את מי שחפץ ביקרם לתפקידים השונים בתאגיד. כששמע שנותנים לאתיופים 3.5-4 מיליונים לשנה, הגוף הזה אץ להציע שירותי גיוס ומיון עובדים עבור התאגיד ולהתחלק בעוגה הקטנה של האתיופים וגם מגייס עובדים לא-אתיופים. וזאת, כדי שיעשו מה? שילמדו אמהרית וטיגרניה וייצאו לתעד את המורשת מפי הזקנים? נראה שמסיבה לא ברורה, דני השליך את יהבו על אחרים. וזו טעות חמורה. בסופו של דבר הוא והעולים מאתיופיה משלמים את המחיר. ואחרים ממשיכים לעשות בתאגיד כבתוך שלהם, איתו ובלעדיו.
בכלל, מה חלקה של המועצה הציבורית בניהולו הממשי של התאגיד? מה הדירקטיווה שלה? או שאיש הישר בעיניו יעשה בתאגיד? האם יושבת ראש התאגיד מבינה שתפקיד הדירקטוריון הוא לכתוב את התורה, תורת התאגיד, ולהנחות את הדרג המבצע לקיים כל מצווה, קלה כחמורה, ולא ההפך? זה לא נראה המצב. וזה מדאיג!
ועוד סיבה לדאגה. לפי מה שדני הספיק לעשות בתאגיד בתוך זמן קצר – הקמת התאגיד יש מאיין, ואת זה אף אחד לא יכול לקחת ממנו – אפשר שמלכתחילה הוא הובא למטרה זו בלבד. ועכשיו, הכושי עשה את שלו והכושי יכול ללכת. הדרך כבר סלולה ואפשר להביא אחת שתשב על הכיסא המרופד לעוד הרבה שנים. ואם כך הם פני הדברים, הרי שאפשר לבוא בטענות רק למועצה הציבורית על האפיזודה הזו ועל הטלטלה המיותרת שעובר התאגיד בתחילת דרכו.
אולי בכלל דני הונחת לתפקיד זה כדי להשתיק את הביקורת שהוא השמיע לאורך שנים כנגד הממסד. וכשהתברר כי הכושי לא הפך את עורו והלבין, מראים לו את הדרך החוצה.
לא מן הנמנע שעסקנים בני הקהילה, ואולי אלה החושקים בתפקיד, הכשילו אותו והשפיעו על החלטה להעזיבו. זהו הרגל מגונה של העולים מאתיופיה, שנוהגים לבצע חרקירי. אלה הם אוסף קמיקאזות בעלי ערך עצמי ירוד, שאחראים לחורבנה של קהילה שלמה במשך עשרות שנים. עסקנים פוליטיים עשויים להימצא אפילו בתוך המועצה הציבורית, שכנראה הונחה חרב חדה על צווארה והעדיפה להראות למנכ”ל את הדלת החוצה.
האם זה מאפיין של דור המנהיגים הזה? שכן, דני בוודאי יודע שהוא לא האתיופי היחיד שמאבד את המנכ”לות זמן קצר אחרי המינוי לאחרונה. לפעמים בעלי תפקידים האלה, כולל אלה שבמועצה הציבורית, הם סוג של קורבנות של עצמם, של יומרתם. הם לוקחים על עצמם תפקידים שגדולים עליהם בכמה רמות. יש הבדל בין היכולת ללהג בטלוויזיה לבין היכולת לנהל גוף גדול. קשה להאמין, אבל ישנם צעירים שהופיעו מול נוער המפגינים בוגר הפייסבוק וצווחו לתוך המגפונים, שמעו את ההד של עצמם, ופתאום ראו עצמם מנכ”לים, לא פחות, גם אם לא סיימו תיכון עם בגרות מלאה. לא הבינו את הבדל; לא הייתה להם את היכולת להבין את הבדל בין שני הדברים. בצד שני, אולי עדיף הדור הזה, דור האינסטנט הפלקטי, מאשר דור המנהלים האתיופי הישן, היושב על אותו כיסא ומעלה גירה כבר עשרות שנים.
והערה אחרונה להיום, לתשומת לב המועמדים לתפקיד המנכ”ל: האם אין משהו מוזר במכרז החדש? הוא קצר מועד והדרישות מינימליות בלבד. כדי לאתר את המנכ”ל העוזב לקח חודשים רבים, ועוד חודשים רבים כדי לאשר את מינויו, ואילו המכרז הנוכחי נראה כמו מכרז אינסטנט כדי לצאת ידי חובה חוקית ותו לא. ומכך, ניתן להסיק שזהותו של המנכ”ל הבא כבר ידועה למקבלי החלטות במשרד התרבות והספורט, וכמובן, לחברי המועצה הציבורית. ואל תתפלאו אם זו תהיה מנכ”לית, כפי שרמזנו לאורך הפוסט, ואם תגלו שטורטרתם לראיונות סרק.