יש שיפור בפעילות משטרת ישראל בקרב הישראלים יוצאי אתיופיה. כך עולה מסיכום הפעילות לשנת 2017, פעילות המשטרה לשיפור הקשר עם הקהילה ובעיקר עם צעיריה. דומה כי השינוי המיוחל יבוא אך ורק בשיתוף פעולה כן ופתוח של בני העדה עם כלל הגורמים בחברה הישראלית.
בתחום הגיוס יש שיפור מתמיד מאז שנת 2015, שנה שבה הצעירים יצאו להפגין וחסמו את האיילון בפעם הראשונה בהיסטוריה של המדינה. בשנה החולפת, 2017, גוייסו 78 שוטרים יוצאי העדה, המהווים % 3.2 מכלל המגויסים. וזאת לעומת 70, 3.5%, שגויסו בשנת 2016, ולעומת 62, המהווים 4%, שגויסו בשנת 2015.
מספר שוטרי קבע יוצאי העדה בחיל כיום הוא כ- 800, שהם כ 3% מכלל השוטרים. בשנת 2014, היו 27 קציני משטרה בני העדה; בשנת 2017 יש 51 קצינים. בנוסף לכך, ישנם 5 צוערים בקורס קצינים. כמון כן, שולב קצין אחד בקורס פיקוד ומטה (פו”מ), זהו קורס מקפצה לתפקידים בכירים במשטרה. בתחילת שנת 2018, ישולב קצין נוסף בקורס חשוב זה.
בשנת 2014 היו במשטרה 4 תובעים בני העדה. בשנה החולפת, 2017, היו 14 תובעים.
פרויקט מיל”ה – משטרת ישראל למען הנוער, במסגרתו מתקיימות פעילויות רבות ומגוונות עם הנוער: בשנת 2015 – השתתפו 12% בני נוער יוצאי אתיופיה; בשנת 2016 – 13%; בשנת 2017 – 14%. גידול קטן אך עקבי, המעיד על נכונות המשטרה לשפר את הקשר עם הנוער הזה ועל הקשר ההולך ונבנה.
גם מגמת הירידה בפתיחת תיקי חקירה ברמה הארצית נמשכת; בדגש על ירידה במעורבות הנוער בפשיעה.
יוכנסו כ- 8000 מצלמות גוף ביחידות החל מאמצע 2018. מצלמות אלה אמורות להרתיע ולמנוע ניצול לרעה של הכוח בידי השוטרים בפעילות היומיומית שלהם עם בני הנוער יוצאי אתיופיה. המצלמות גם ירסנו את פרובוקציות של חלק מהאזרחים ויעזרו לאכיפת החוק בצורה יותר יעילה.
- תפילתה של אם שחורה לבנה החייל שחוזר
- השוטר קסה דורש קסה, האם בצדק?
- לשכת עורכי הדין תקים ועדה למיגור גזענות
- המסע להכפשת שמו של סלומון טקה ז”ל: דברי אביו מתורגמים
- תנו לנו מקום אחד תחת השמש, תנו לנו לחיות
כל זה קורה בשל שיתופי פעולה של משטרת ישראל עם קהילת יוצאי אתיופיה:
מתנדבים וסיירת הורים – עליה במעורבות ההורים יוצאי אתיופיה בתחנות הליבה. לפי הנתונים, ברוב תחנות המשטרה קיימים מתנדבים המחזקים את הקשר בין המשטרה לקהילה ומסייעים בפתרון בעיות הקשורות לנוער יוצא אתיופיה.
מתקיימים שיתופי פעולה קהילתיים בכלל תחנות הליבה. במסגרתם מתקיימים אירועים, מפגשים, כנסים, סיורים במכללה לשוטרים, ב”אתכלית” – כפר האתיופי בקריית גת, בימין אורד, בית התפוצות ובעוד הרבה מקומות. מתקיימים גם הרצאות בבתי ספר, במכללות ובאוניברסיטאות.
מתקיימות הכשרות וסדרות חינוך לשוטרים. הכשרות אלה מעניקות לשוטרים כשירות תרבותית, הדרכות, סדנאות הכוללות ריסון הכוח. הכשרות אלה מבוצעות בשוטף לכלל השוטרים, החל מקורס שוטרים ונמשך בקורס בכירים.
דוברות והסברה – מעבר לדוברות הכללית, מתקיימת פעילות ענפה מול אמצעי התקשורת הקהילתיים, כגון ערוץ הטלוויזיה האתיופי, רדיו, רשתות חברתיות. מתקיימים תשדירי מידע ופאנלי גיוס כדי לחלוק בכמה שיותר מידע על פעילות משטרת ישראל וכדי להגדיל את אחוז הגיוס של בני העדה למשטרה.
ולבסוף, כנראה שכל זה לא היה קורה ללא קצין הקישור והתיאום, רפ”ק שי יאסו. עורך דין וקצין ערכי; אדם חושב וצנוע, הפועל ללא לאות כדי לחזק את הקשר בין המשטרה לבין קהילתו.
כדי שהשינוי הזה ילך ויתרחב גם בסקטורים האחרים בחברה, נראה שעל ישראלים יוצאי אתיופיה לשתף פעולה באופן פתוח ומשוחרר. ככלות הכול, כאן ביתם וכאן הם רוצים לגדל את ילדיהם. עליהם למצוא את הנתיב הנכון בחברה הישראלית ולצעוד בו.