נכנס יין יצא סוד הגזענות. זה לא שלא היה ברור לפני זה. היו מקרים רבים לאורך שנות קיום יהודי אתיופיה בארץ שהעידו על קיום הגזענות הזאת בקרב קומץ שרואה עצמו כיהודי המובחר. יתר על כן, מאז ומתמיד הגזענות הייתה הביטוי להדרה של יהודי אתיופיה מישראל קודם ואחר כך מחיי החברה הישראלית. המשוואה ברורה: הגזענות היא ההדרה, וההדרה היא הגזענות. ההדרה הזו מונעת מיוצאי אתיופיה אפילו לפרנס את ילדיהם. יש להילחם בה.
במלחמה הזו יהודים ממוצא אתיופי יוכלו להיעזר בהמוני בית ישראל שהביעו סלידה מהוראת בד”ץ העדה החרדית. הרשתות החברתיות מלאות בסרטוני מחאה רבים. רוב רובו של עם ישראל מוחה נגד הגזענות הבוטה הזו.
בין אלה נמנה הראשון לציון, הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף, שהוא בנו של הרב הראשי לשעבר, הרב עובדיה יוסף זצ”ל, שכבר בשנת 1973 פסק כי יהודי אתיופיה הם יהודים גמורים. כפי שפורסם באתר ערוץ 7, הרב יצחק יוסף “תוקף בחריפות את הוראת בד”ץ העדה החרדית למפעל יקבי ברקן להדיר עובדים מעולי אתיופיה מעבודה במערך הייצור של החברה”.
על פי אתר ערוץ 7, הרב יוסף הגיב לדיווחים ואמר: “אני רואה בחומרה רבה את ההנחיה שיצאה על ידי מי שמכנים עצמם גוף כשרות, לפסילתם של עובדים יוצאי אתיופיה שומרי מצוות מלעסוק בייצור יין”.
הרב יוסף אף הוסיף כי “אין שום הסבר להנחיה שכזו מלבד גזענות טהורה. יוצאי אתיופיה הם יהודים לכל דבר. ספק גדול אם ניתן לסמוך על גוף כשרות הרואה עצמו כמחמיר כביכול ומקל בהלבנת ובשפיכות דמים של יהודים אחרים רק בשל צבע עורם”.
יהודי אתיופיה היקרים, אתם לא לבד במאבק לחברה מתוקנת. הרימו ראשכם. לכו בגאון כפי שהלכתם בגאון במשך אלפי שנות גלותכם. הגזענים צריכים להשפיל את ראשם.
- Avera Mengistu: His Lament
- חבר יקר, אתה לא לבד
- A Letter to the Prime Minister of Ethiopia, Dr. Abiy Ahmed
- חג הסוכות לשם מה?
- חשיבות פסיקת הרב עובדיה יוסף בעניין יהודי אתיופיה
זו הארץ וזה העם / אשטו טרונך
אבא תמיד אמר
זו הארץ וזה העם
פירותיה מתוקים
מידותיהם רעות
והמה דיבתם רעה
השחור, מקווה לא מטהרו
ידיו טמאות הן
דמו כיין נשפך
כל הנוגע בו נסך
ומולם הם עמדו חסרי זהות
בלב פנימה זעקו
אני לא יהודי? הס בלב
אמא זה נכון ? לא בני
לך אל בעל החכמה
ותמצא קייס לכאבך
אנשי הארץ
ברקן ובד“ץ
עגל הזהב מרבץ לרגלם
כל רוחם תגווע בם
שפכו דם נקי
לשונם רע כל היום
יהדותך אל פוקדך מבטן
ושנאתך תכסה בוילון מילים
כן זה הם, זה אופיים
לא הם נחמדים ושקטים
נו אני מכיר אותם מהשכונה
עיר ומכולת ומוצאם ממוסגר
על מפתן הדלת
אלו האחים כהי העור
שמצאו אחדות במסה ומריבה
תלאותיהם עוד כבימי המדבר
חברה מסוגרת מפלה כל אדם זר
ומעל זיכרון ישן דולק
יהיה לנו טוב, יהיה גם מחר
הבט בני עוד ארוכה הדרך
לחברה מתוקנת ומקבלת
נר האמת תאיר, ואהבת
כל נברא בו רוח ממללא