פלגיאט (Plagiarism), או גניבה ספרותית, לפי ויקיפדיה, היא גניבה של מילים, מחשבות, רעיונות וביטויים של אדם אחר והצגתם כשלך. גניבה ספרותית היא עבירה יותר חמורה מהפרת זכויות יוצרים. שכן, בעוד חוק זכויות יוצרים מגן על צורת הביטוי ולא על הרעיון עצמו, ביצוע גניבה ספרותית משמעותו שימוש ברעיון גם כאשר צורת הביטוי שונה. בעוד שתוקפה של זכות היוצרים פג שבעים שנה לאחר מות היוצר, העתקת יצירה והצגתה בשמך תמיד תיחשב כגניבה ספרותית.
בעולם המערבי ההשכלה בתחום זה רחבה מאוד. יש הסדרה חוקית ברורה וכל העוסקים בכתיבה יודעים את הכללים, כולל כללים של הצגת טקסט של אדם אחר, מתן קרדיט ליוצרים, מתן תגמולים אם צריך, וכולי. ועדיין, הרבה לוקים בגניבה ספרותית. לרוב, הם עושים זאת מתוך חוסר ידע בחוקים הנ”ל.
תופעת גניבה ספרותית והפרת זכויות יוצרים מאוד נפוצה בעולם השלישי, איפה שהכללים לא ברורים לאף אחד. כך קרה שתופעה זו הפכה למכת הקהילה בקרב הישראלים יוצאי אתיופיה. אנשים רבים נפלו קורבן לגניבה ספרותית ולהפרת זכויות יוצרים בידי אנשים שהתעשרו מזה על אף שהם לא מסוגלים לייצר טקסט נורמלי אחד משל עצמם.
דינם של מעשים לא חוקיים, במיוחד של הפרות של חוק זכויות יוצרים וגניבות ספרותיות, להיחשף במוקדם או במאוחר. הרי מדובר בספרים, הגלויים לעין הציבורית. כשייחשפו, יהיו לזה השלכות חיוביות ויבוא סוף לעידן הפעילות הבלתי חוקית בתחום זה ולעידן ההתעשרות על חשבון מי שעמלו רבות בכתיבת הספרים.
סטודנטים יוצאי אתיופיה, למשל, הם לרוב כלי בידי המרצים שלהם. הם עושים עבודות על הקהילה שלהם, והמרצה עושה דוקטורט בהתבסס על רעיונות, מחשבות של הסטודנטים. זו דוגמה לגניבה ספרותית.
הרבה מעתיקנים מסתובבים במחוזותינו. זה העיסוק שלהם: לגנוב את הרעיונות, את המחשבות שלכם ולהתעשר מהם בלי לתת לכם קרדיט או גמול כלשהו על עמלכם הרב. אפילו יש אנשים שמעתיקים מאתרנו, אתר האוטוריטה כאן, תכנים ומציגים אותם כאילו שלהם בלי לתת קרדיט ראוי.
למזל כולנו, יש חוקים ברורים בעניין זה, שמגינים על היוצרים האותנטיים. אם נראה לנכון, נדרוש את הסעד הראוי. ראו הוזהרתם! כדאי לכולנו להכיר את המילה פלגיאט.