תפילתה של אם שחורה / טליה אלמו
הוא הסיר את המדים, סיים שלוש שנים,
בהן שירת בגבורה את המדינה.
ועכשיו הדאגה חזרה כבתחילה.
אז נושאת אני תפילה שתהיה לו לשמירה.
בתפילה חרישית אזעק.
בקול דממה דקה אתחנן.
יהי רצון מלפניך בוראי
שזה הילד היוצא מפתח הדלת
יחזור בבטחה לביתו לקראת ערב.
יהי רצון מלפניך בוראי
שאת צעדי רגליו תקיף בעמודי ענן
של שכינה, לשמירה כל הדרך.
גודייה, ברחוב גזרו אתה ‘חשוד טבעי”,
אך בביתי הינך ילדי בכורי, פטר רחמי.
אנא, בוראי,
כשיבוא אוכף חוק חצוץ בשכינה יתרה
בין השניים, ואת בני תעטוף בכסות ההגנה.
ולפני שיראה השוטר צבע, עשה שיראה אדם.
ולפני שיפעיל כוח, עשה שיזכור שבועת מקצועו.
שלא יפגע לי בנפשו, ולא יזיק לגופו,
רק בשל שחורותו, ללא כל עוול בכפו.
שמור לי על ילדי, רק עוד רגע קט,
עד שנגיע לחזון הארץ המובטחת
ויתהלך הוא בבטחה בארץ הקדושה.
אז אוכל לגמור הלל, אם הבנים שמחה,
כי שבו הבנים לארץ ירוסלם השלמה.
תפילתה של אם שחורה.