לא קל. לפתע פתאום לדמיין אותה, את אהובתו זה שנים מספר, בזרועותיו של אדם אחר. איך תיגע יד זרה בכל אשר בה ותבחש, תמשש בכל חפץ יקר, יקר לו, ולבו לא יחמץ? הנהיגה הביתה, לאחר הלילה ההוא, לא הייתה פשוטה עבור יוסי. ראשו היה טרוד מאוד. והוא ניסה לשמור על ראש צלול ולהתרכז רק בנהיגה. אבל …
“הולכת ממך”. לא היה לה קל לכתוב משפט כזה. ובכל זאת, היא כתבה. היא הולכת, זקופת קומה, רגליה יציבות, ומישירה מבטה אל המציאות ואל האופק הרחוק. היא הולכת, עינייה פקוחות. דממה מבלבלת. משיוסי יצא את הדלת, שרר שקט מוחלט בבית. אורית נותרה לבדה, רק היא והבית הגדול. והריק שנוצר התעצם והפך למוחשי יותר. אולם זה …
אהבה מלוחה. עוד הייתה תקווה, כשהוא נגע בה בעדינות במקומות הנכונים, העמוקים, הסודיים ביותר שלה. כמו תמיד, יוסי ידע איך ואיפה לגעת. אצבעותיו הארוכות ולשונו היו לו לעזר. שני עופריה הזדקרו למגע לשונו הרך. שפתייה, הן העליונות והן התחתונות – כן התחתונות – הוורידו כשנגע בהן, עיסה אותן ברכות דקות ארוכות. ואורית, רק שיתפה פעולה …
ופתאום… הוא הפסיק ללטף את ראשי, קם על רגליו והחל ללכת. קמתי ללחוץ את ידו לפרידה, לומר שלום, אך לשווא. הוא רק הפציר: “אָדֶרָא, לִיגֶ’ה” (אדרא, בני) תוך שהוא נאבק על כל צעד. נשארתי עומד במקומי המום. הסתכלתי עליו מהלך באיטיות, נתמך ב”קזרה”, מודד כל צעד. ראיתי אותו הולך ונעלם באופק. נעלם והולך. הקטע הקצר …
האם יחסים משפחתיים שבין העם האתיופי לעם היהודי ולמדינת ישראל הזיקו ליהודי אתיופיה או הטיבו עמם? אנו סבורים שהנזק היה יותר גדול מאשר התועלת. יוצאי אתיופיה בארץ יודעים היטב מה היה יחס שכניהם כלפיהם: כבוד טבול בקנאה; קנאה שהביאה להאשמות שווא נגדם ולרדיפתם. לא בכדי הקיסר היילה סילסה בעצמו ראה ביהודי ארצו “חלקיק הגאונות” של …