היום הבין-לאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות. סיפור פשוט, קצר. שעת צוהריים. צומת מסוים בדרום. הרמזור אדום והנהג עוצר בדיוק לפני שסיים לאכול את הבננה היחידה והאחרונה. ושם, במקומו הקבוע, היה האיש שעל כיסא הגלגלים. הוא גילגל את הכיסא הלוך ושוב על המדרכה שליד הגדר המפרידה בין שני כיווני הכביש, כנראה כדי להראות לנהגים שהוא קיים, …
זקנה בת השבעים הוא סיפור קצר שפורסם לאחרונה בכתב-העת של הסופרים העבריים “מאזנים“. את גיליונו האחרון הקדיש כתב-העת ליצירותיהם של יוצרים ישראלים יוצאי אתיופיה. הגיליון מכיל עשרות יצירות שהן מבחינת אוצר בלום. חובה להשיג עותק מגיליון מרתק זה. הינה סיפור אחד מאותם סיפורים. ברוך אתה אלוקי ישראל, אלוקי אברהם, יצחק ויעקב, אשר הביאתני עד הלום. …
היסטוריה: כך עושים שינוי – לאט לאט, מרכיבים לבנה לבנה, חודרים ללב האנשים ומחדירים היסטוריה, תרבות, מסורת בת אלפיים חמש מאות שנה. וכל זאת, בצניעות, בהדר, בחיוך, בלב רחב. תערוכת אומנות צבעונית, מיצג תלבושות, עמדות קפה (בונה) ופופקורן (קולו), נשים צעירות יפות קידמו את עובדי הכנסת ביום ראשון האחרון באודיטוריום של הכנסת. לראשונה בהיסטוריה של …
אל תשליכני לעת זקנה: מצוות כיבוד הורים / אשטו טרונך כיבוד הורים. שבת בבוקר, יום יפה. אימא לא קוראת עיתון, אבא כבר אחרי הקפה, ואני מתגלגל על השטיחון שסבתא קנתה. יצאנו לסיבוב בשכונה. ראיתי ילדים מקפצים במתקני השעשועים בגינה. הזקנים של הצוהריים מתעמלים ומהלכים הלוך ושוב. על פניהם הילת שמש מאירה שיבת חוכמתם. ישבנו בספסל …
מצחף. ידוע שהשפות עברית, ערבית ואמהרית הן שפות שמיות משפחתיות. ויש מאפיינים דומים רבים בתרבויות של העמים דוברי השפות האלה. בין היתר, הם מאמינים בדתות מונותאיסטיות; לא אוכלים בשר חזיר; מלים את בניהם (חלקם גם את בנותיהם). החלק מאתיופים אף שומרים השבת. התברר כי המילה מצחף היא החלופה העברית למילה קודקס הלועזית. ומי הוא האדם …
הכניסני תחת כנפייך ונתחיל במסע / טליה א. הכניסני תחת כנפייך ונתחיל במסע. מבטיחה שאת סכיני השיפוט וההטפה לא אביא איתי כמשא. ספר לי על מאורעות חייך. בעצם הראה לי. קח את ידי בידך והוליך אותי בתוואי חייך. הראה לי את פצעייך כדי שאנסה לרפאם. הראה לי את נקודות הקיפאון כדי שאוכל להפשירן קמעא. גלה …
בואי אליי אוהבת. מחכה לך, אהובה, מחכה לך. מחכה לך ביום, מחכה לך בלילה, מחכה לך כל רגע. ואת בוששת לבוא, ואת גם לא עונה. את כמו שפטת אותי לחיים בלי אהבה, כמו גזרת עליי חיים של בדידות. למה מגיע לי חיים שכאלה? למה לי לחיות חיים בלי אהבתך? למה את צריכה לחיות חיים בלי …
תריסר שנים חלפו, אחות אהובה, מאז הלכת לפתע וללא שוב, בלי לומר שלום. והותרת את לבי פצוע ומדמם. תריסר שנים חלפו, והפצע טרם הגליד. ואולי לא יגליד לעולם. ואני רק מנסה לרפאו במילים, לתקן את לבי השבור בכלים שאין לי, בדמעות שקטות שמוסיפות להכאיב. אני רק מנסה, בלי להבין כי את שהלך אי-אפשר להשיב, כי …
אהובה, כשאפול אני במחצית הדרך או בסופה, אני רוצה אותך לידי: אורית ויוסף, קטע 4
By האוטוריטה
on שבת, ינואר 20, 2018
“אהובה, כשאפול אני מעייפות הגוף והחומר במחצית הדרך או בסופה, אני רוצה אותך שם לידי כדי שתלחשי מילים שיעזרו לי לקום; כי רק את יודעת לומר מילים שאני יכול לשמוע ולהבין“. כך השיב יוסף למכתבה של אורית, אהובתו, נטול אגו מיותר ומעכב. כשיוסי התעורר, השעה כבר הייתה 14:30. הוא קם עם כאבי ראש חזקים. הוא …
אֲנִי מֹשֶׁה עַל הָהָר. מַבִּיט בָּךְ בְּעֶרְגָּה, שָׁבוּי בְּקִסְמֵךְ,עֵת הָעֵדֶר חוֹצֶה אֶת הַנָּהָרוְרוֹעֶה בְּשָׁדֵךְ. מָה נִשְׁמָע יַקִּירָתִי הָעַלְמָה,מְשׂוֹשׂ חַיִּים, מְכוֹרָה יְקָרָה? כֹּה קָרוֹב אֵלַיִךְוְאַתְּ כֹּה רְחוֹקָה;הֵן קָרוֹב אֵלַיִךְוְאַתְּ כֹּה רְחוֹקָה. הוֹתַרְתְּנִי שָׁדוּד מֵעֵבֶר לַגָּדָה,עֵרוֹם וְעֶרְיָה,מַבִּיט בָּךְ בְּעֶרְגָּה. אדרא: ראיתי אותו הולך ונעלם באופק, נעלם והולך שיר לירושלים: הכמיהה לירושלים עדיין בלב רוצים לקרוא על איך …