תריסר שנים חלפו, אחות אהובה, מאז הלכת לפתע וללא שוב, בלי לומר שלום. והותרת את לבי פצוע ומדמם. תריסר שנים חלפו, והפצע טרם הגליד. ואולי לא יגליד לעולם. ואני רק מנסה לרפאו במילים, לתקן את לבי השבור בכלים שאין לי, בדמעות שקטות שמוסיפות להכאיב. אני רק מנסה, בלי להבין כי את שהלך אי-אפשר להשיב, כי …