אִמָּא הָאֲדָמָה / אלמז קטי מרה אִם רַק נִרְצֶה וְנַבִּיט לְאָחוֹר, כֻּלָּנוּ נוֹצַרְנוּ מֵעָפָר וּלְעָפָר נַחֲזֹר כְּשֶׁאִמָּא שֶׁלָּנוּ, אִמָּא הָאֲדָמָה, תֶּאֱסֹף אוֹתָנוּ אֵלֶיהָ בַּחֲזָרָה. אָז לָמָּה זֶה כָּל כָּךְ כּוֹאֵב כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ הוֹלֵךְ, מִישֶׁהוּ שֶׁהֶעֱרַכְתָּ, מִישֶׁהוּ שֶׁאַתָּה עוֹד אוֹהֵב? רַבִּים הֵם הַמְּשׁוֹרְרִים שֶׁכָּתְבוּ אַהֲבָה, מְעַטִּים הֵם הַכּוֹתְבִים שֶׁחָשׁוּ אֶת כְּאֵבָהּ. נֵשֵׁב שְׂבֵעָה יָמִים וְנִתְאַבֵּל עַל לֶכְתָּהּ, …