הפולמוס של הקהילה. הרינו להביא את הפולמוס הזה בפני קוראינו, כי יש בו משמעות גדולה לקהילה האתיופית כולה. המדובר בהיסטוריה של בית ישראל כולם. חשוב לשמוע את הדעות השונות על מה שנכתב, ובעיקר על מה שלא נכתב עדיין, על ההיסטוריה של יהודי אתיופיה כולם.
לאחרונה, דם רע זורם בין החוקר לבין “הסופר” בקרב הישראלים יוצאי אתיופיה. אבג׳ה מדהני, שחוקר ומתעד את מורשת יהדות אתיופיה מזה יותר מ-20 שנה, העיר הערה אגבית בפוסט שפרסמה אלמז זרו-יאלי בעניין ספרה ההיסטורי החדש בפייסבוק, וההערה זאת הביאה לקרב התנצחות מילולי בין מדהני לבין דניאל בלטה, שטוען כי מכר 40,000 עותקי ספרים בעניין מורשת יהדות אתיופיה.
עיקר המחלוקת נסובה סביב טענתו של בלטה כי אבא וודג’ה הוביל את הפולמוס המפורסם בין קיסר אתיופיה, טוודרוס השני, ומיסיונרים אירופים לבין מנהיגי יהודי אתיופיה במחצית השנייה של המאה ה-19. כהוכחה לטענתו, מר בלטה צירף צילום עמוד מספר – שעל מקוריותו יש מחלוקת רבה – שבו כביכול מופיעים שמות משתתפי הפולמוס. וזאת, מבלי להביא מקורות כלשהם לאישוש הכתוב.
כאמור, ראשית ההתנצחות בהערתו של מדהני לפוסט של גברת זרו-יאלי שדיבר על “מראשוני המיסיונרים בקרב יהודי אתיופיה”. מדהני העיר את הערתו ואיחל לה הצלחה, ולא ידע שזה מה שיעורר את ההתנצחות בינו לבין בלטה:
…לגבי ‘מראשוני המיסיונרים בקרב יהודי אתיופיה’, לדעתי זו הגדרה בעייתית משום שתופעת המיסיונרים (יהודים שהמירו את דתם וחזרו להטיף לקהילתם) תמיד הייתה קיימת… מאחל בהצלחה ואני מאמין שאת עושה עבודה נפלאה להוציא את הספר עם תוכן היסטורי אמין ועם עובדות היסטוריות, ולא כמו האחרים שמוכרים לנו ספרים עם תוכן ריק ואינספור שגיאות היסטוריות.
משום מה, דברים אלה של מדהני עוררו דווקא את דניאל בלטה להגיב: “אבג’ה, לגבי הפולמוס הדתי שאתה מדבר עליו, אכן היה בין מיסיונרים למנהיגים יהודים מבניהם [כך במקור!] אבא וודג’ה, בנו אבא סמענ’י… ולגבי הזלזול באלו שכותבים, הייתה [כך במקור!] מציע לך לפחות לכתוב ספר אחד ואז לבקר”.
ומדהני השיב לו כך:
אבא וודג’ה ז”ל לא לקח חלק בפולמוס, אלא תלמידו אבא סמעון ז”ל, שתירגם את התורה מגעז לאמהרית ולא היסס להתעמת עם המלך טוודרוס… אינני מזלזל באף אחד שכותב, אלא מעביר ביקורת שיתאמצו להביא מידע היסטורי ומקורי שנשען על הוכחות ועל עובדות. לגביי, אל דאגה. הספרים שלי ייצאו לאור ושני ספרי ההיסטוריה כבר בשלבי עריכה לשונית. לידיעתך, אני גם עסקתי במשך השנים בהקלטות ובתרגום התפילות בגעז, קוארנ’יה ואגוונ’יה. ב”ה סידור לזכרו של ליקה כהנת קייס יהייס מדהני ז”ל כבר מוכן לצאת לאור, כולל תרגום לעברית ומכיל את כל המודוסים של יהודי אתיופיה.
דניאל בלטה: “אבג’ה, דיי עם השטויות. מציע לך לעבוד בשקט ולא להתפלסף. אבא וודג’ה היה זה שהוביל את המנהיגים הרוחנים [כך במקור!] אצל תיאודרוס”. ואז, כהוכחה לדבריו, הוא צירף צילום עמוד מספר הטביבאן, ספר של שותפו האתיופי, אסלף טקטל.
אז באה התגובה הזו של אבג’ה מדהני, חוקר שקדן ומוערך בקרב רבים:
דניאל בלטה, חבל שאתה נוהג לתקוף אישית במקום לנהל דיון מכובד ומתורבת. אין זו הפעם הראשונה שלך שתוקף אותי ואנשים אחרים שעוסקים בחקר מורשת יהדות אתיופיה. התוקפנות התגובתית שלך מיוחסת לאנשים חסרי ביטחון שחשים מאוימים. יתכן שאתה חש מאוים מפני אחרים שעושים עבודת מחקר מעמיקה ומקיפה ומשיגים ממצאים מבוססים שעלולים לערער או להפוך לחסרי משמעות את ספריך.
אתה צריך לקלוט ולהבין שיכולות להיות דעות שונות וגרסאות שונות ועליך לנהל מחלוקת בדרך מכובדת. אין לאף אחד בלעדיות על מורשת יהדות אתיופיה. הגישה שלך רק מעלה חשד, שאתה מנסה למנוע מאחרים לחשוף משהו.
יתכן מאוד שאתה מנסה לנקום בי, בגלל שגרמתי לך מבוכה והשפלה גדולה בפני קהל רב בעת שתפסתי אותך מתעד בסתר בניגוד לבקשותיי המפורשות, וללא הסכמתי שלא להעתיק, לצלם, להקליט ולתעד אותי ואת החומרים שלי בשום אמצעי כלשהו.
האמת, הרגשתי לא נעים כשראיתי אותך נוטש את המקום בבושת פנים מיד לאחר שנקבתי בשמך והוריתי לך להפסיק ולמחוק את המידע ההיסטורי הנדיר שהשגתי בעמל רב ותוך כדי סיכון חיי.
אני מדגיש שכל הממצאים שלי מבוססים על מחקר מעמיק ותיעוד מקיף. עם זאת, אינני מאיים על איש. לכן כאשר אתה מציג את ממצאיך ותחקיריך, המנע מלתקוף אישית. אני מציע לך שתשכיל לקבל ביקורת, כי הספרים והפוסטים שלך אינם תורה מסיני.
בנוגע לדיון סביב הפולמוס בפני טוודרוס השני, אני עדיין דבק בטיעוניי שאבא וודג’ה לא נטל חלק בפולמוס אלא תלמידו אבא סמעון ונזירים נוספים.
אני מתבסס על מספר עדויות היסטוריות שנכתבו במאה ה-19, מספר שנים לאחר קיום הפולמוס ועל הדעות הרווחות במסורת בעל פה של יהודי אתיופיה: פרופסור יוסף הלוי ז”ל ביקר באתיופיה בשנת 1867, 3 או 5 שנים לאחר הפולמוס ולפי הידיעות שאסף ורשם, רשומים שמותיהם של מנהיגים מאזורים שונים שהתייצבו לעימות וביניהם אבא סמעון מקווארה, אבא אמבאייה מטאקוסה, אבא זיאמו ואבא ווארקו מצ’ילגה, ואחרון אבא צגאי מוולקאיט (ראה פעמים 58 בהוצאת בן צבי).
היכן אבא וודג’ה, מגדולי המנהיגים באותה תקופה, שלטענתך ולפי המידע שכתבת בספריך שהוא היה המוביל הראשי בפולמוס? על סמך מה התבססת? אשמח לראות מידע שמאשש את גרסתך.
במסמך היסטורי נדיר נוסף, שחובר על ידי יהודי אתיופי כ-25 שנים מאוחר יותר, בתקופת מנליק השני, מופיעים תיאורים אודות הפולמוס. גם כאן עולה שמו של אבא סמעון כאחד שפנה למלך והוביל את העימות מול המיסיונרים. במסמך זה הוזכר לראשונה שמו של אבא וודג’ה אך כמי שפעל בתקופת השופטים ዘመነ መሳፍንት, עשר שנים לפני עלייתו של טוודרוס לשלטון (1855) והוא פנה למנהיגים ראס מרייה, ראס גוגסה וראס עלי שיאפשרו ליהודים לקיים את אמונתם היהודית. אסתפק בשני עדויות הללו שפורסמו בעבר על ידי חוקרים רבים. קיימים עוד מסמכים שנכתבו במאה ה-19.
לרשימת השמות שרשמת בעצמך בספריך אין שום אסמכתה והיא פסולה ולכן אין להתייחס אליה כמסמך מהימן. זה בניגוד לכללי המונח דיפלומטיקה.
אינני קורא את ספריך, אבל אם אתה כותב מידע מסולף ללא אסמכתה, דע לך שאתה מטעה את הציבור, תוך ניצול של העובדה שרבים אינם יודעים את האמת אודות מורשת יהדות אתיופיה.
בנוגע לספריי, הם ייצאו לאור בעתיד ואתה מוזמן להעביר ביקורת עניינית ואני אהיה מוכן להעריך זאת.
אסיים את דבריי ומבקש ממך שוב: אנא המנע מלתקוף אישית אנשים שעוסקים בחקר מורשת יהדות אתיופיה. אינני יודע אם זה האופי שלך כי אני לא מכיר אותך ואני ממליץ שתשנה את הגישה הזו. אני אדם מאוד עסוק בחייו ואין לי זמן לרשתות החברתיות ובטח שלא לוויכוחים.
ולהלן תגובתו של בלטה לטענותיו של מר מדהני. לא נגענו. שגיאות הכתיב הן במקור:
אבג’ה, איש יקר ואספן, צר לי על אוסף רשימת השטויות שסחטת כמיץ. אנהג בדרך מכבודת שהולמת אותי ואת בני האדם המתורבתים בעולם הזה- התנהגות שאינה מאפיינת אותך וראינו כאן.
כבר מעל 10 שנים אזניי שומעות אותך מספר שאתה עתיד להוציא ספרים, אך בינתיים דיבורים לחוד ומעשים לחוד, יודע שאתה מתקשה לשלב בין השניים ולעתים דיבורי סרק אינם מתיישבים נכונה עם חוסר המעש. אם תאסוף את כל המלל שלך ניתן היה להוציא מזה ספר אך שוב הדיבור אינו עולה בקנה אחד עם המעשה.
חברי היקר, איש אספן ודברן אני יודע ומבין שלא פשוט להוציא ספר מפני שעל המוציא נדרשת עבודה רבה ולא כולם יכולים לעמוד בה, כמי שפועל ועושה רבות למען המורשת שהרי שמונת ספריי הם העדות לכך אוכל לשמש לך לעזר ואף ללוות בכתיבת ספר, מבטיח לא לקחת קרדיט.
כתבתה וטענתה גם שאני העתקתי את החומר/ הרצאה שלך, הלוואי והיה משהו מתוך האוסף שלך שאפשר היה לעשות בו שימוש מלבד פרוטה אחת או שתיים השווים לאוסף הבקבוקים שניתן למחזר. לקחת סרטון של cnn ומזה ידידי לא עושים ספר.
החומרים שאספתי במשך שנים רבות מוכרים לרבים, השקעתי את מרבית הוני וזמני למען חשיפת המורשת ורכישת ספרים נדירים ויקרי ערך משום שבראש מעייני עומדת ההיסטוריה של קהילתנו ואני רואה בהנגשתה כפעולה חיונית.
יש החושבים כמוך שהטלת דופי או הקטנת מעשיו של אדם יש בהם להעניק למלין כבוד ועוצמה- שגיאה בידך!
הזלזול בי לא היה במקום ולא מראה אותך בעין יפה.
להלן מעט מעשייתי: כתבתי 8 ספרים. 12 ביוגרפיות. פעמיים זכיתי לפרס. מעל 40 אלף מספרי נמצאים בכל הארץ. ברשותי עשרות אלפי מסמכים את חלקם אתה רואה בפייס וגם נוהג לשתפם ולטעון שהם שלך.
לאור כל אלו, הרשה לי לא לרדת לרמת השיח הרדודה שלך. כחבר יקר, אייעץ לך להתחיל במלאכת העשייה ולהמעיט בדיבורי סרק חסרי שחר.
כל המוסיף, גורע. מר בלטה לא השכיל להתייחס לטענותיו של אבג’ה מדהני בצורה עניינית.
בסופו של דבר, היסטוריה זה דבר חשוב. יבורכו כל העוסקים במלאכה. מי שלא מכיר את עברו, הרי שאין לו הווה ועתידו לוט בערפל. אולם, צריך להיזהר שבעתיים כאשר באים לפרסם ספר היסטורי. הרי לא מדובר בספר בדיוני, שאדם כותב ממוחו הקודח. כתיבת ספר היסטורי מצריכה איסוף חומר שיטתי ממקורות רבים ומתחומי מדע שונים, עיבוד מדעי של החומר, ביבליוגרפיה מפורטת, ועוד. לא כל אחד יכול להיות היסטוריון.
בהצלחה לכל בית ישראל. אולי מתוך ויכוחים כאלה אפשר יהיה לזכך את האמת. הרי בסופו של דבר, לכך נועדה הביקורת ומי שישכיל לקבלה – ירוויח ויבוא סוף לעידן החובבנות.