ידידי, הידעת שתפארת אדרתך מסתלקת ואתה נותר ערום?

ידידי, הידעת שאתה נותר ערום?

זו שאלה רלוונטית יותר מתמיד. דור הנפילים – ההורים והמנהיגים, שנשאו בגאון את מסורתם במשך אלפי שנים ובאו עד הלום – מסתלק. וצאצאיהם, צעירים ישראלים יוצאי אתיופיה, שלא הכירו את עברם המפואר או התכחשו ממנו בשל בורותם, נותרים מבולבלים, ערומים מכאן ומכאן. אם אין עבר, הרי שגם אין עתיד. וההווה לוט בערפל.

איך הגענו עד הלום? עד לאן נבוא?

הבלבול החל ביום שנדרש יהודי גאה זה להשיל מעליו את עברו ואת מכנסיו ולהקיז את דמו לשווא; וסופו איננו אפילו באופק הרחוק.

הנה פוסט קצר ורלוונטי של ד”ר גרמאו מנגיסטו. ד”ר מנגיסטו הוא סופר, מרצה, עיתונאי וחוקר. סיפוריו ומחקריו זכו בפרסים רבים. אחד מסיפוריו הקצרים נלמד במסגרת מערכת החינוך בישראל. איש חושב, נעים הליכות וצנוע; אחד מבניה המצוינים של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל.

ידידי, האם אתה יודע שתפארת אדרתך, הכוהנים, מסתלקים; ואתה נותר ערום?

אולי סיפרו לך על גיבורי עליה מהקהילה ומחוצה לה ואתה הערכת ומעריך אותם, אם לא לומר, רואה בהם המושיעים שלך. אבל דע לך ידידי המושיעים האמתיים שלך אינם אלא כוהני הדת, המנהיגים הרוחניים שלך, הקסים.

הכוהנים שמרו עליך מהכמורה האתיופית והמיסיונרים האירופים אשר בהסכמת השלטונות האתיופים פעלו יום וליל להמיר דתך. הכוהנים שמרו בלבבך את גחלת האמונה והתשוקה לשוב לארץ המובטחת – ישראל. הכוהנים בישרו לך את מועד הגאולה והשיבו אותך אל כור מחצבתך באותות ובמופתים.

אתה הגעת לארץ חפץ; כוהניך ניצבים בראש הפסגה ומתבוננים במעשך. הם נאבקו שנים רבות לכנס לארץ המובטחת, ארצם היחידה, האהובה ולהנהיג את עמם. אבל סמכותם קוזזה והתכנסה אל תוך מספר מצומצם של אנשים מבוגרים, המאמינים האחרונים, צדיקים בסדום.

האם אתה יודע שבקרוב, בקרוב מאוד, אתה עתיד לשמוע על אחרון הכוהנים שהסתלק ממך? האם אתה יודע שבקרוב מאוד אתה הולך לבהות בדמויות מצוירות של כוהנים התלויות במוזיאונים? אתה תעמוד כאחד המבקרים המזדמנים ותשמע את סיפוריהם מפיו של פרופסור בהיר עור?

ידידי, הדור הצעיר, מה אתה עושה כדי להמשיך את מורשת אביך ותורת אמך, טרם תיוותר ערום, נטול צל, ונטול זהות ושם? לא מספיק ידידי לרוץ כל הזמן עם רוח הזמן; הביט אחורה וזכור לאביך ולאמך חסד נעורים, לטובתך ולטובת ילדיך.

אתה צריך גם את הכלים האלה: