יחסי ישראל-אתיופיה: יחסים משפחתיים שהולכים אחורה בזמן

האם יחסים משפחתיים שבין העם האתיופי לעם היהודי ולמדינת ישראל הזיקו ליהודי אתיופיה או הטיבו עמם? אנו סבורים שהנזק היה יותר גדול מאשר התועלת. יוצאי אתיופיה בארץ יודעים היטב מה היה יחס שכניהם כלפיהם: כבוד טבול בקנאה; קנאה שהביאה להאשמות שווא נגדם ולרדיפתם. לא בכדי הקיסר היילה סילסה בעצמו ראה ביהודי ארצו “חלקיק הגאונות” של העם האתיופי. הוא הכיר את ערכם כמי שבנו את גונדר ואת אדיס אבבה, כלוחמים אמיצים שהגנו על ארצו, וכמי שאיישו תפקידים חשובים בממשלתו.

האוטוריטה תרחיב על הנושא בסדרת פוסטים נוספים.

תמיד מדברים על יחסים משפחתיים בין העם היהודי לבין העם האתיופי. השיח מתקיים בתנ”ך ובתרבויות העמים, ובוודאי מאז ימי שלמה המלך. האתיופים מאמינים שהם צאצאיו. ולכן מגן דוד מעטר כל כנסיה באתיופיה. הם מלים את בניהם. הם לא אוכלים חזיר כנוצרים אירופים. לאתיופים תמיד היה יחס של כבוד לעם היהודי ולישראל.

השבוע ביקר בארץ ראש ממשלת אתיופיה, היילמריאם דסלן, והדגיש את הקשרים המיוחדים של מדינתו עם ישראל. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, קרא לעמיתו “חבר”. הם הזכירו את סיפור שלמה המלך ומלכת שבא. הם דיברו על אינטרסים משותפים בתחומים שונים. נתניהו הזכיר את תמיכתה של ישראל בבחירתו של שר החוץ האתיופי לשעבר, ד”ר טדרוס אדהנום, לעמוד בראש ארגון הבריאות העולמי. בתמורה, נתניהו הביע את תקוותו שאתיופיה תתמוך בישראל במוסדות האו”ם. שני האישים דיברו גם על יהודי אתיופיה שחיים בישראל והגדירו אותם כגשר שבין שני העמים.

• מכתב ראש ממשלת אתיופיה לנשיא ארה”ב ביידן מתורגם
• איומי מלחמה של מצרים; גנרל אתיופי: יכולים למחוק את מצרים; אתיופיה החלה במילוי המאגר הגדול בעולם
• ראש ממשלה עטור פרסים בין-לאומיים. למה?
• בניה היפים של אתיופיה, המכונים קבוצת למא
• הודעת ראש ממשלת אתיופיה

בעקבות הביקור הזה השבוע, נזכרתי שקראתי על משלחת אתיופית דומה שהגיעה לארץ לפני כמעט מאה שנה, בשנת 1921. שגם אז נציגי שני העמים דיברו על יחסים משפחתיים שביניהם. המשלחת אז, בראשות שר אתיופי בשם גברה סילסה, ביקרה במקומות הקדושים ונפגשה עם רבני ומנהיגי הישוב היהודי בארץ.

לכבוד השר האתיופי נערך נשף, שבו נכחו נשיא הרבנות הראשית לארץ ישראל המנדטורית, הרב יעקב מאיר, חבר ההנהלה הציונית, מנחם אוסישקין, דוד ילין, ויעקב פייטלוביץ’, שערך את הנשף ותרגם את דברי הנואמים לעברית ולאמהרית.

 גם אז כל הנואמים, ובמיוחד הרב יעקב מאיר והשר האתיופי, הבליטו בדבריהם את המשפחתיות שבין שני העמים. להלן קטע מדברי הרב מאיר:

הננו כולנו בני משפחה אחת. ובצדק נוכל לקרא לסעודה זו ‘זבח משפחה’. אני מאחל ומקווה כי ידידות ואחווה תשרורנה תמיד בין ישראל לחבש. אנחנו היהודים מתפללים תמיד לבניין ציון ירושלים, כעת נתפלל גם בעד שלום הממשלה והעם החבשים אחינו (“דואר היום”, דצמבר 1921).

השר האתיופי, גברי סילסה, טען בפני הנוכחים כי לפי ההיסטוריה, גם האתיופים הם יהודים (“ישראלים” במשמעות האתיופית):

הנני שמח מאד להימצא אתכם הערב הזה.

כבר דיברתי פעמים אחדות על הקשר המשפחתי שבינינו וביניכם. גם אנחנו היינו לפנים יהודים כמוכם, עד שקיבלנו את הדת הנוצרית. גם כעת אנו לומדים את דברי הימים שלנו, שתחילתם היא דברי ימי ישראל, מייחסים  את דברי ישראל בכלל לעמנו, וזה סימן שאנחנו מזרע ישראל.

אנו מכבדים את היהודים בראותנו את כוחם הנצחי הגדול. במאות השנים האחרונות היה לנו רק מלך גדול אחד וזה מנליק השני, שמת מזה שנים אחדות והוא נתן חופש-דת לכל התושבים שבארצנו וביניכם גם ליהודים. אנו נשארים נאמנים לפקודתו ובעקבותיו רוצים הננו ללכת.

גם אני אומר עוד הפעם כי אנו ישראלים ונשתדל בכל יכולתנו להרחיב את הידידות עם היהודים מעתה יותר ויותר. כל מה שראיתי ושמעתי הערב פה אכתוב למלכה ולממשלה. ואני מברך אתכם שה’ ייתן הצלחה בעבודתכם ויברך מעשי ידיכם.

האם אלה יחסים בין בני משפחה שווים? יש מי שטוען כי היחסים בין העם היהודי לעם האתיופי תמיד היו יחסים בין בני חסות לבין מי שמעניק חסות. אבל על כך בפוסט הבא. בינתיים, תקראו את זה.