אֲנִי מֹשֶׁה עַל הָהָר.
מַבִּיט בָּךְ בְּעֶרְגָּה, שָׁבוּי בְּקִסְמֵךְ,
עֵת הָעֵדֶר חוֹצֶה אֶת הַנָּהָר
וְרוֹעֶה בְּשָׁדֵךְ.
מָה נִשְׁמָע יַקִּירָתִי הָעַלְמָה,
מְשׂוֹשׂ חַיִּים, מְכוֹרָה יְקָרָה?
כֹּה קָרוֹב אֵלַיִךְ
וְאַתְּ כֹּה רְחוֹקָה;
הֵן קָרוֹב אֵלַיִךְ
וְאַתְּ כֹּה רְחוֹקָה.
הוֹתַרְתְּנִי שָׁדוּד מֵעֵבֶר לַגָּדָה,
עֵרוֹם וְעֶרְיָה,
מַבִּיט בָּךְ בְּעֶרְגָּה.
אדרא: ראיתי אותו הולך ונעלם באופק, נעלם והולך
שיר לירושלים: הכמיהה לירושלים עדיין בלב